סבתא חיה זכרונה לברכה, הייתה מחכה בציפייה גדולה לביקורי המשפחה בשבת בצהריים. מבין השולחן העמוס בכל טוב ב"פיסטוק שמי", תה עם חלב ( עם קוביות סוכר ) ושוקולדים לרוב, היו עולות שיחות ברומו של עולם קטן וירושלמי על משחק "הקנסטה" היומי עם החברה "לבני השיער", על עדכוני השבוע בבית-הספר או בעבודה, על ספר טוב מבין שלושת הספרים שקראה בו זמנית, ואיך אפשר היה שלא לדבר על ענייני מכשיר הפלא בעל הערוץ האחד ( אם לא סופרים את ערוץ ירדן ) שהפך עם השנים לצבעוני ומעניין יותר ויותר עבורה...

"איזו ריקלמה יפה" הייתה סבתא חיה מציינת בהתלהבות מסרט פרסומת כלשהו, שהצליח אחת לכמה חודשים להעיר את קופסת האלקטרוניקה בפרץ יצירתיות שלא נראה כמותו מאז שהמציאו את חביתוש.  ואז כמו היום - סרט פרסומת טוב, מצחיק, מרגש או פשוט בעל מסר טוב, יכול היה בקלות לגרור אותנו לשיחת קריאייטיב קולחת, לפחות עד שהיה מגיע הזמן לעוד כוס תה עם חלב.

בערבות השנים התברר כי המילה "ריקלמה" שפירושה אכן "פרסומת", מגיעה מהשפה הלטינית, ואותה אימצו שפות מזרח אירופאיות לרוב כגון רוסית, צ'כית ועוד. בשפות אלו נכתבת המילה באותיות לטיניות כ- Reklama , אך כשנקבע שם העסק, הוא נקבע כ- Riklama מבלי לדעת את מקורה, וע"פ הצורה האינטואיטיבית ביותר כפי שהידהדה שנים רבות מאותן שיחות שולחן האוכל הקולחות בשבת בצהרים.

סבתא חיה נולדה בכלל בארץ, וכילדים המקבלים כל דבר כמו שהוא, אף פעם לא שאלנו אותה מהיכן הגיע אליה הביטוי הזה. מן הסתם היה זה חלק מקיבוץ הגלויות שסבב אותה בשכונת תל-ברוך בירושלים. היא נפטרה בשיבה טובה בגיל 89 , מבלי לדעת שהיה שם ילד אחד מבין סובבי השולחן, שסימן את השם הזה עבור יום אחד שבו יקום העסק העתידי שלו...