סבתא חיה זכרונה לברכה, הייתה מחכה בציפייה גדולה לביקורי המשפחה בשבת בצהריים.

מהשולחן העמוס בכל טוב בפיסטוק שמי, תה עם חלב ( עם קוביות סוכר ) ושוקולדים לרוב, היו עולות שיחות ברומו של עולם קטן וירושלמי על משחק הקנסטה היומי עם החברה "לבני השיער", על עדכוני השבוע בבית-הספר או בעבודה, או על ספר טוב מבין  הספרים שקראה בקצב אוטוסטראדה.

אי אפשר היה שלא לדבר גם על ענייני מכשיר הפלא בעל הערוץ האחד (אם לא סופרים את הטלויזיה  הירדנית) שהפך עם השנים לצבעוני ומעניין יותר ויותר עבורה...

"איזו ריקלמה יפה" הייתה סבתא חיה מציינת בהתלהבות סרט פרסומת כלשהו, שהצליח אחת לכמה חודשים להעיר לתחייה את קופסת האלקטרוניקה בפרץ יצירתיות שלא נראה כמותו מאז שהמציאו את חביתוש. ואז, כמו היום - סרט פרסומת  מצחיק, מרגש או פשוט בעל מסר טוב, יכול היה בקלות  לגרור אותנו לשיחת קריאייטיב קולחת, לפחות עד שהיה מגיע הזמן לעוד  כוס תה עם חלב.

ברבות השנים התברר כי המילה "ריקלמה" שפירושה אכן "פרסומת", מגיעה מהשפה הלטינית. המילה אומצה ע”י שפות מזרח אירופאיות רבות כגון רוסית וצ'כית. בשפות אלו נכתבת המילה באותיות לטיניות כ- Reklama , אך כשנקבע שם העסק, הוא נקבע  כ- Riklama מבלי לדעת את מקורה, ע"פ הצורה האינטואיטיבית ביותר כפי שהידהדה שנים רבות מאז אותן שיחות השולחן הקולחות בשבת בצהרים.

סבתא חיה נולדה בכלל בארץ, וכילדים המקבלים כל דבר כמו שהוא, אף פעם  לא שאלנו אותה מהיכן הגיע אליה הביטוי הזה. מן הסתם היה זה חלק מקיבוץ הגלויות שסבב אותה בשכונת תל-ברוך בירושלים.

היא נפטרה בשיבה טובה בגיל 89 , מבלי לדעת שהיה שם ילד אחד מבין המסובין, שסימן את השם הזה עבור יום אחד שבו יקום העסק העתידי שלו...

 
לקריאה אודות ריקלמה ליחצו כאן